מה שחשוב לדעת
המזרח התיכון עובר טרנספורמציה משמעותית בתחום היזמות, עם ישראל ומדינות המפרץ מובילות את השינוי. שמואל שי, מומחה בעל שם בתחום היזמות האזורית, מזהה את הבינה המלאכותית, טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת ופינטק כמנועי צמיחה מרכזיים בעשור הקרוב, כאשר הסכמי אברהם מהווים זרז משמעותי לשיתופי פעולה חוצי גבולות.
מבוא: שמואל שי ותפיסת היזמות האזורית
המזרח התיכון נמצא בעיצומה של מהפכה יזמית שקטה, המשנה את פני האזור ומייצרת הזדמנויות חסרות תקדים. בראיון מיוחד עם שמואל שי, אחד המומחים המובילים בתחום היזמות במזרח התיכון, נחשף עתיד חדש של חדשנות אזורית, שיתופי פעולה בין-מדינתיים, ואופקים עסקיים מתרחבים.
שמואל שי, יזם סדרתי ומשקיע עם למעלה מ-20 שנות ניסיון באקוסיסטם היזמי של המזרח התיכון, מספק תובנות ייחודיות על הדינמיקה המשתנה באזור. "אנו עדים לנקודת מפנה היסטורית," אומר שי בפתח הראיון שנערך עם דלואנג, "שבה הגבולות הישנים של גיאופוליטיקה מתמוססים אל מול הפוטנציאל העצום של חדשנות וטכנולוגיה."
ראיון זה מנתח את מגמות המפתח שמעצבות את עתיד היזמות במזרח התיכון, בדגש על ישראל והמדינות השכנות, הזדמנויות חדשות שנוצרות בעקבות הסכמי אברהם, וכיצד טכנולוגיות מתפתחות משנות את כללי המשחק באזור.
אתגרים והזדמנויות ליזמות במזרח התיכון
המזרח התיכון מציג מארג ייחודי של אתגרים והזדמנויות ליזמים מקומיים וגלובליים. שמואל שי מזהה את המורכבות הזו ומנתח כיצד היא מעצבת את הנוף היזמי באזור.
אתגרים מרכזיים במערכת האקולוגית היזמית
"האתגר הגדול ביותר," מדגיש שי, "הוא ההשפעה של חוסר היציבות הפוליטית על האמון המשקיעים והיכולת לפתח אסטרטגיות ארוכות טווח." אתגרים נוספים כוללים:
- גישה מוגבלת להון סיכון ומקורות מימון מסורתיים
- מערכות רגולטוריות מסורבלות שמעכבות יוזמות חדשות
- פערים ברמות האוריינות הטכנולוגית והדיגיטלית
- מחסור בתשתיות תומכות יזמות בחלק מהמדינות באזור
- מחסומי שפה ותרבות המקשים על גישה לשווקים גלובליים
הזדמנויות צומחות באקוסיסטם האזורי
למרות האתגרים, שי רואה הזדמנויות משמעותיות: "המזרח התיכון הוא כר פורה ליזמות דווקא בגלל האתגרים שהוא מציב. פתרון בעיות מקומיות יכול להפוך למוצרים גלובליים רבי-עוצמה."
ההזדמנויות המרכזיות כוללות:
- אוכלוסייה צעירה ומשכילה עם שיעורי אימוץ גבוהים של טכנולוגיות חדשות
- שווקים בלתי מנוצלים עם צרכים ייחודיים וביקוש גובר לפתרונות חדשניים
- משאבים טבעיים ייחודיים המאפשרים פיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומי האנרגיה והקיימות
- שינוי בתפיסה ממשלתית כלפי יזמות וחדשנות במדינות רבות באזור
- הסכמי נורמליזציה חדשים הפותחים ערוצי שיתוף פעולה חסרי תקדים
נקודת מבט מקצועית
בדלואנג אנו מזהים שהגשר בין האתגרים להזדמנויות במזרח התיכון הוא יצירת רשתות תמיכה אזוריות ליזמים. הניסיון שלנו מראה שיזמים המצליחים להתחבר לשותפים אסטרטגיים מעבר לגבולות המדינה שלהם מגדילים משמעותית את סיכויי ההצלחה שלהם ואת קצב הצמיחה של המיזם.
הסכמי אברהם: מהפכה ביחסים העסקיים האזוריים
הסכמי אברהם שנחתמו ב-2020 בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו מהווים נקודת מפנה היסטורית לא רק ביחסים הדיפלומטיים, אלא גם באקוסיסטם היזמי האזורי. שמואל שי מתייחס להסכמים אלה כ"קטליזטור ששינה את המשוואה הכלכלית במזרח התיכון."
השפעת הסכמי השלום על האקוסיסטם היזמי
"הנורמליזציה פתחה דלתות שהיו נעולות במשך עשרות שנים," מסביר שי. "פתאום, יזמים ישראלים יכולים לשתף פעולה באופן גלוי עם עמיתים ממדינות המפרץ, להשתמש בדובאי כשער לאסיה, ולגשת להון השקעה חדש."
השפעות מרכזיות של ההסכמים על היזמות האזורית:
- זרימת הון השקעה חדש בין המדינות, עם קרנות משותפות וסבבי גיוס חוצי-גבולות
- העברת ידע וטכנולוגיה בין מרכזי החדשנות השונים באזור
- פתיחת שווקים חדשים למוצרים וטכנולוגיות ישראליות
- יצירת שותפויות אסטרטגיות המשלבות חוזקות מקומיות מגוונות
- התפתחות אקסלרטורים ותוכניות האצה משותפות
הזדמנויות ואתגרים בשיתופי הפעולה החדשים
שי מדגיש שלצד ההזדמנויות, קיימים גם אתגרים: "שיתופי הפעולה החדשים דורשים למידה הדדית של תרבויות עסקיות שונות. יש פערים ברגולציה, בסגנון ניהול משא ומתן, ובציפיות לגבי קצב התקדמות עסקאות."
אולם הפוטנציאל אדיר: "בשנתיים הראשונות להסכמים בלבד, ראינו סחר דו-צדדי בשווי של מיליארדי דולרים בין ישראל לאיחוד האמירויות. זו רק ההתחלה של מה שאפשרי כשמחברים את האקוסיסטם היזמי הישראלי עם העוצמה הפיננסית והלוגיסטית של מדינות המפרץ."
נתונים חשובים
- יותר מ-500 מיליון דולר הושקעו בעסקאות חוצות-גבולות בין ישראל למדינות המפרץ בשנתיים הראשונות להסכמי אברהם
- גידול של 300% במספר חברות הסטארטאפ הישראליות שפתחו נציגות בדובאי מאז 2020
- למעלה מ-250,000 ישראלים ביקרו באיחוד האמירויות בשנת 2022 לצרכים עסקיים ותיירותיים
- יותר מ-40 הסכמי שיתוף פעולה בתחומי טכנולוגיה וחדשנות נחתמו בין ישראל למדינות המפרץ
- גידול של 85% בסחר בין ישראל למרוקו בשנת 2022 לעומת 2020
טרנדים טכנולוגיים מובילים והשפעתם על היזמות האזורית
שמואל שי מזהה מספר טרנדים טכנולוגיים שצפויים להוביל את היזמות במזרח התיכון בעשור הקרוב. "האזור שלנו ניצב בפני אתגרים ייחודיים שמייצרים הזדמנויות לחדשנות פורצת דרך," הוא מסביר.
תחומים טכנולוגיים בצמיחה במזרח התיכון
לפי שי, התחומים הבאים מציגים את הפוטנציאל הגדול ביותר לצמיחה:
- טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת: "אין מקום מתאים יותר לפיתוח אנרגיה סולארית מהמזרח התיכון. אנו רואים חדשנות מרתקת בתחום האגירה, פאנלים סולאריים מתקדמים, ומערכות ניהול רשת חכמות."
- פינטק ומטבעות דיגיטליים: "מדינות המפרץ הופכות למרכזים גלובליים לפינטק, עם רגולציה תומכת וגישה פרוגרסיבית למטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין."
- טכנולוגיות מים וחקלאות מדייקת: "הטכנולוגיה החקלאית הישראלית כבר מפורסמת עולמית, וכעת היא מתחברת עם משאבים ושווקים חדשים דרך שיתופי פעולה אזוריים."
- בריאות דיגיטלית ורפואה מרחוק: "הקורונה האיצה את אימוץ טכנולוגיות הבריאות הדיגיטלית, וחברות מהאזור מפתחות פתרונות חדשניים שמתאימים לאתגרים הספציפיים של האזור."
- סייבר וביטחון: "האזור שלנו מתמודד עם אתגרי ביטחון ייחודיים, מה שמניע פיתוח של פתרונות סייבר מתקדמים שהופכים לחוד החנית של החדשנות העולמית בתחום."
הבינה המלאכותית כמשנה משחק אזורי
שי מדגיש את הבינה המלאכותית כמחולל השינוי המשמעותי ביותר בטווח הקרוב. "AI מאפשר קפיצת דרך טכנולוגית למדינות שטרם פיתחו תשתית טכנולוגית מסורתית מלאה. זה מדלג על שלבי התפתחות ומאפשר להגיע לחזית הטכנולוגית במהירות."
לדבריו, השפעת הבינה המלאכותית על האקוסיסטם היזמי במזרח התיכון תתבטא ב:
- דמוקרטיזציה של הגישה לטכנולוגיות מתקדמות והורדת חסמי כניסה
- פתרונות ממוקדים לאתגרים מקומיים כמו ניהול משאבי מים, אנרגיה, ותחבורה
- התגברות על מחסומי שפה דרך כלי תרגום ועיבוד שפה טבעית מתקדמים
- אופטימיזציה של מערכות לוגיסטיות ושרשראות אספקה אזוריות
- מערכות חינוך מותאמות אישית שמגשרות על פערי ידע ומיומנויות
| תחום טכנולוגי | פוטנציאל השפעה באזור | מדינות מובילות | אתגרים | הזדמנויות |
|---|---|---|---|---|
| בינה מלאכותית | גבוה מאוד | ישראל, איחוד האמירויות | פערים בתשתית נתונים, מחסור במומחים | פתרונות מותאמים לשווקים מתפתחים, אופטימיזציה של תהליכים |
| אנרגיה מתחדשת | גבוה מאוד | ערב הסעודית, איחוד האמירויות, ישראל | תלות היסטורית בדלקים פוסיליים | ניצול אופטימלי של תנאי שמש, מעבר כלכלי לאנרגיה ירוקה |
| פינטק | גבוה | בחריין, איחוד האמירויות, ישראל | רגולציה מורכבת, פערי אמון | אוכלוסייה צעירה, שיעורי חדירה גבוהים של סמארטפונים |
| טכנולוגיות מים | גבוה מאוד | ישראל, ירדן, מרוקו | משאבים מוגבלים, שינויי אקלים | ידע מצטבר, צורך אקוטי בפתרונות |
| חקלאות מדייקת | גבוה | ישראל, מרוקו, איחוד האמירויות | תנאי אקלים קיצוניים | חדשנות בהתאמה לאזורים צחיחים, ביטחון תזונתי |
| בריאות דיגיטלית | בינוני-גבוה | ישראל, ערב הסעודית | פערים בנגישות לאינטרנט, קבלה תרבותית | פתרונות לאזורים מרוחקים, מערכות בריאות מתפתחות |
| סייבר וביטחון | גבוה מאוד | ישראל, איחוד האמירויות | מתחים גיאופוליטיים | מומחיות מצטברת, צורך מתמשך בפתרונות |
אסטרטגיות להצלחה ליזמים במזרח התיכון
בראיון עם דלואנג, שמואל שי מפרט את האסטרטגיות שלדעתו קריטיות להצלחת יזמים הפועלים במזרח התיכון. "הסביבה העסקית באזור דורשת גישה ייחודית," הוא מדגיש. "יזמים צריכים להבין את הדינמיקה המקומית לצד היכולת לחשוב גלובלית."
בניית מיזמים בעלי התאמה תרבותית ואזורית
שי מאמין שהצלחה באזור מתחילה בהבנה עמוקה של ההקשר התרבותי והמקומי: "פתרונות שעובדים בצפון אמריקה או אירופה לא בהכרח מתאימים למזרח התיכון. יזמים חכמים מבינים את הניואנסים של השוק המקומי ומתאימים את המוצר והאסטרטגיה בהתאם."
הוא ממליץ:
- לבצע מחקר שוק מעמיק שכולל הבנת הרגלי צריכה מקומיים
- להתאים את חוויית המשתמש לציפיות התרבותיות והמקומיות
- לבנות צוות מגוון עם הבנה של השווקים השונים באזור
- לפתח אסטרטגיות שיווק המותאמות לערוצי התקשורת המקומיים הפופולריים
- להיות רגישים להבדלים רגולטוריים בין המדינות השונות
יצירת שותפויות אסטרטגיות חוצות גבולות
"במזרח התיכון, העסקים נבנים על יחסים," מדגיש שי. "שותפויות אסטרטגיות הן לא רק אמצעי לצמיחה, אלא הכרח להתמודדות עם מורכבות השוק."
האסטרטגיות המומלצות לבניית שותפויות כוללות:
- השתתפות בכנסים אזוריים ופורומים עסקיים לבניית קשרים
- חיבור לארגוני מסחר דו-לאומיים וגופי סחר ממשלתיים
- התחברות למשקיעים אזוריים עם רשתות קשרים נרחבות
- יצירת מודלים של שיתוף פעולה win-win שמנצלים יתרונות יחסיים
- שימוש בפלטפורמות דיגיטליות לגישור על פערים גיאוגרפיים ותרבותיים
נקודת מבט מקצועית
בדלואנג, אנו רואים שיזמים המצליחים במיוחד במזרח התיכון הם אלה שמשלבים טכנולוגיה מתקדמת עם הבנה עמוקה של הדינמיקה התרבותית המקומית. הגישה האפקטיבית ביותר היא "חשוב גלובלי, פעל מקומי" – בניית פתרונות בסטנדרטים בינלאומיים, אך עם התאמה מדויקת לצרכים והעדפות מקומיות.
גיוס הון ומשאבים באקוסיסטם האזורי
גיוס הון הוא אתגר מרכזי ליזמים באזור, אך שי מזהה שינויים חיוביים: "בשנים האחרונות ראינו צמיחה משמעותית באקוסיסטם ההשקעות האזורי, עם קרנות הון סיכון חדשות, אנג'לים פרטיים, ותוכניות ממשלתיות לתמיכה ביזמות."
טיפים לגיוס הון באזור:
- לפנות לקרנות אזוריות המתמחות בתחום הספציפי של המיזם
- להשתתף בתחרויות ותוכניות האצה שמספקות חשיפה למשקיעים
- לבחון תוכניות מימון ממשלתיות במדינות השונות באזור
- לשקול מודלים היברידיים של מימון הכוללים השקעה פרטית ותמיכה ציבורית
- להציג אסטרטגיה ברורה לכיסוי השוק האזורי כולו, ולא רק מדינה בודדת
סיפורי הצלחה אזוריים ולקחים מרכזיים
שמואל שי מציג מספר דוגמאות של חברות שהצליחו לפרוץ את גבולות האזור ולבנות עסקים משגשגים תוך ניצול היתרונות הייחודיים של המזרח התיכון.
מקרי בוחן: יזמות פורצת דרך במזרח התיכון
סיפור הצלחה #1: Careem (איחוד האמירויות)
"קארים התחילה כשירות הסעות מקומי בדובאי וצמחה להיות מתחרה משמעותי של אובר במזרח התיכון," מספר שי. "הם הצליחו בזכות הבנה עמוקה של הצרכים המקומיים והתרבות. לדוגמה, הם פיתחו אפשרויות תשלום המותאמות לשוק המקומי, ויצרו מערכת שמאפשרת הזמנת נסיעות עבור בני משפחה. אובר רכשה אותם ב-3.1 מיליארד דולר ב-2019, אבל השאירה אותם כמותג עצמאי בשל ההון התרבותי החזק שלהם."
סיפור הצלחה #2: Kitopi (איחוד האמירויות/ישראל)
"קיטופי היא דוגמה מרתקת לשיתוף פעולה ישראלי-אמירתי," מציין שי. "החברה פיתחה פלטפורמת 'מטבח כשירות' המאפשרת למסעדות להרחיב את פעילותן ללא השקעה בתשתית פיזית. המייסדים משלבים טכנולוגיה ישראלית עם הבנה עמוקה של שוק המזון במזרח התיכון. הם גייסו מעל 400 מיליון דולר ומתרחבים במהירות באזור ומעבר לו."
סיפור הצלחה #3: Ibtikar Fund (פלסטין)
"אבתיכאר היא קרן הון סיכון פלסטינית שמשקיעה בסטארטאפים בשלב מוקדם," מסביר שי. "מה שמיוחד בהם הוא היכולת לזהות ולטפח כישרונות מקומיים גם בסביבה מאתגרת. הם השקיעו בחברות כמו Mashvisor שמשתמשת בבינה מלאכותית לניתוח השקעות נדל"ן, וסוקלטל, פלטפורמת מסחר אלקטרוני. זו דוגמה לאיך אקוסיסטם יזמי יכול להתפתח גם בתנאים מורכבים."
לקחים מרכזיים מסיפורי ההצלחה
שי מסכם את התובנות העיקריות מסיפורי ההצלחה:
- "הצלחה אזורית מחייבת לוקליזציה עמוקה ולא רק תרגום שטחי של מודלים מערביים."
- "שילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם הבנה תרבותית יוצר פתרונות חדשניים ייחודיים."
- "מודלים עסקיים גמישים שיכולים להתאים את עצמם לרגולציה משתנה הם קריטיים באזור שלנו."
- "יש חשיבות עצומה לבניית צוות מגוון עם חיבורים מקומיים בכל שוק יעד."
- "הצלחה במזרח התיכון לעתים קרובות מהווה קרש קפיצה לשווקים מתפתחים אחרים באסיה ואפריקה."
מהם האתגרים העיקריים ליזמים במזרח התיכון כיום?
האתגרים העיקריים ליזמים במזרח התיכון כיום כוללים חוסר יציבות פוליטית המשפיעה על אמון המשקיעים, גישה מוגבלת להון השקעה ומקורות מימון מסורתיים, מערכות רגולטוריות מסורבלות המעכבות יוזמות חדשות, פערים ברמות האוריינות הטכנולוגית והדיגיטלית בין מדינות ואוכלוסיות שונות, מחסור בתשתיות תומכות יזמות בחלק מהמדינות באזור, ומחסומי שפה ותרבות המקשים על גישה לשווקים גלובליים. עם זאת, האזור מציג גם הזדמנויות ייחודיות בזכות האוכלוסייה הצעירה, שווקים בלתי מנוצלים, ותנופת החדשנות שנוצרה בעקבות הסכמי אברהם והשינויים הגיאופוליטיים באזור.
כיצד משפיעים הסכמי אברהם על אקוסיסטם היזמות האזורי?
הסכמי אברהם יוצרים מהפכה באקוסיסטם היזמות האזורי דרך מספר אפיקים מרכזיים: ראשית, הם מאפשרים זרימת הון השקעה חדש בין המדינות, עם הקמת קרנות משותפות וסבבי גיוס חוצי-גבולות. שנית, הם מאפשרים העברת ידע וטכנולוגיה בין מרכזי החדשנות השונים באזור, במיוחד בין ישראל למדינות המפרץ. שלישית, הם פותחים שווקים חדשים למוצרים וטכנולוגיות ישראליות ובכך מרחיבים את הפוטנציאל העסקי. רביעית, הם מאפשרים יצירת שותפויות אסטרטגיות המשלבות חוזקות מקומיות מגוונות – כמו הטכנולוגיה הישראלית עם היכולות הפיננסיות והלוגיסטיות של מדינות המפרץ. לבסוף, הם מובילים להתפתחות אקסלרטורים ותוכניות האצה משותפות המטפחות דור חדש של יזמים אזוריים.
אילו תחומים טכנולוגיים צפויים להוביל את היזמות במזרח התיכון בעשור הקרוב?
לפי שמואל שי, התחומים הטכנולוגיים שצפויים להוביל את היזמות במזרח התיכון בעשור הקרוב כוללים: טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת המנצלות את תנאי השמש האופטימליים באזור, פינטק ומטבעות דיגיטליים עם דגש על מערכות פיננסיות מבוזרות, טכנולוגיות מים וחקלאות מדייקת המותאמות לאזורים צחיחים ומאתגרים מבחינה אקלימית, בריאות דיגיטלית ורפואה מרחוק שהואצו בעקבות הקורונה, וטכנולוגיות סייבר וביטחון שמתפתחות כמענה לאתגרים האזוריים הייחודיים. בינה מלאכותית צפויה להיות מחולל השינוי המשמעותי ביותר, המאפשר קפיצת דרך טכנולוגית למדינות שטרם פיתחו תשתית טכנולוגית מסורתית מלאה, ומייצר פתרונות ממוקדים לאתגרים מקומיים.
מהי ההשפעה של הבינה המלאכותית על אקוסיסטם היזמות במזרח התיכון?
הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק באקוסיסטם היזמות במזרח התיכון במספר היבטים מרכזיים: ראשית, היא מובילה לדמוקרטיזציה של הגישה לטכנולוגיות מתקדמות ומאפשרת הורדת חסמי כניסה ליזמים מרקעים מגוונים. שנית, היא מאפשרת פיתוח פתרונות ממוקדים לאתגרים מקומיים כמו ניהול משאבי מים, אנרגיה, ותחבורה, שהם קריטיים במיוחד באזור. שלישית, היא מסייעת להתגבר על מחסומי שפה באמצעות כלי תרגום ועיבוד שפה טבעית מתקדמים, מה שמקל על שיתופי פעולה חוצי-גבולות. רביעית, היא מאפשרת אופטימיזציה של מערכות לוגיסטיות ושרשראות אספקה אזוריות, תחום חיוני במזרח התיכון. לבסוף, היא מאפשרת פיתוח מערכות חינוך מותאמות אישית המגשרות על פערי ידע ומיומנויות, ובכך מכשירות את הדור הבא של יזמים וכוח אדם מיומן באזור.
מהי חשיבות שיתופי הפעולה הבינלאומיים עבור יזמים במזרח התיכון?
שיתופי פעולה בינלאומיים הם בעלי חשיבות אסטרטגית עבור יזמים במזרח התיכון מכמה סיבות מרכזיות: ראשית, הם מאפשרים גישה להון השקעה שלעתים מוגבל באזור, במיוחד עבור יזמים ממדינות עם מערכות פיננסיות פחות מפותחות. שנית, הם מאפשרים העברת ידע וטכנולוגיות, מה שמאיץ את עקומת הלמידה ומאפשר לדלג על שלבים בפיתוח. שלישית, הם פותחים דלתות לשווקים חדשים מעבר לגבולות האזוריים, ומאפשרים סקלביליות גלובלית למיזמים מקומיים. רביעית, הם מסייעים לגשר על פערי תשתית דרך שימוש במשאבים משותפים. חמישית, הם מאפשרים יצירת רשתות חדשנות גלובליות שמספקות השראה, תמיכה וחיבורים עסקיים חיוניים. שיתופי פעולה אלה הפכו נגישים יותר בעקבות הסכמי אברהם והשינויים הגיאופוליטיים באזור, ומהווים מנוע צמיחה מרכזי עבור האקוסיסטם היזמי במזרח התיכון.
סיכום
הראיון עם שמואל שי מציג תמונה מקיפה של עתיד היזמות במזרח התיכון, אזור שעובר טרנספורמציה משמעותית בשנים האחרונות. כפי שהדגיש שי, "אנחנו בתחילתו של עידן חדש, שבו שיתופי פעולה אזוריים וחדשנות טכנולוגית מגדירים מחדש את האפשרויות העסקיות במזרח התיכון."
הסכמי אברהם מהווים קטליזטור היסטורי שפתח הזדמנויות חדשות ליזמים מכל האזור, מאפשר זרימת הון, ידע וטכנולוגיה חוצת גבולות. במקביל, טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, אנרגיה מתחדשת, פינטק, טכנולוגיות מים וחקלאות מדייקת מציעות פתרונות לאתגרים הייחודיים של האזור.
יזמים המבקשים להצליח בסביבה זו נדרשים לשלב חשיבה גלובלית עם הבנה מעמיקה של הדינמיקה המקומית, לבנות שותפויות אסטרטגיות חוצות גבולות, ולפתח מודלים עסקיים המותאמים לצרכים הספציפיים של השווקים באזור.
כפי שסיכם שמואל שי: "המזרח התיכון עומד בפני הזדמנות היסטורית להפוך ממוקד סכסוכים למרכז חדשנות גלובלי. היזמים שיצליחו לנווט את המורכבות האזורית ולרתום את הכוחות החדשים שפועלים כאן יוכלו ליצור לא רק עסקים משגשגים, אלא גם להשפיע לטובה על עתיד האזור כולו."
בדלואנג, אנו מאמינים בפוטנציאל הגלום בחיבורים אלה, ומחויבים לתמוך ביזמים המבקשים לנצל את ההזדמנויות הייחודיות שהמזרח התיכון מציע בעידן החדש הזה. שיחות עם מומחים כמו שמואל שי מספקות תובנות חיוניות שמסייעות לנו להבין לעומק את הדינמיקה המשתנה של האזור ואת ההזדמנויות העסקיות שהיא מייצרת.
אנו מזמינים אתכם לעקוב אחר סדרת הראיונות שלנו עם מובילי דעה בתחום היזמות האזורית, וליצור איתנו קשר כדי לגלות כיצד דלואנג יכולה לסייע למיזם שלכם לשגשג באקוסיסטם הדינמי של המזרח התיכון.