הדוקטרינה החדשה: מה השתנה?

הדוקטרינה הגרעינית החדשה של רוסיה מרחיבה משמעותית את התנאים בהם המדינה שומרת לעצמה את הזכות להשתמש בנשק גרעיני. בעוד שבעבר, המדיניות הרשמית הייתה שימוש בנשק גרעיני רק במקרה של איום קיומי על המדינה, כעת הדוקטרינה המעודכנת מאפשרת שימוש בנשק גרעיני גם במקרה של "תוקפנות קונבנציונלית משמעותית" נגד רוסיה או בעלות בריתה.

אחד החידושים המדאיגים ביותר הוא ההגדרה הרחבה של מה שרוסיה רואה כ"תוקפנות". פוליטיקה של פוטין בשנים האחרונות מאופיינת בהרחבת הגדרות האיום והשימוש בעמימות מכוונת כדי ליצור הרתעה רחבה, וכעת זה מקבל ביטוי רשמי במסמכי המדיניות.

מסר ישיר למערב

בנאום שנשא בשבוע שעבר, פוטין הבהיר כי העדכונים לדוקטרינה הגרעינית מהווים מסר ישיר למדינות המערב התומכות באוקראינה. "כל התקפה על רוסיה בעזרת כוחות של מדינה גרעינית או בשיתוף עם מדינה כזו תיחשב כהתקפה משותפת על רוסיה," הצהיר פוטין בנאומו.

מומחי ביטחון מעריכים כי הצהרה זו מכוונת ישירות לארה"ב ולבריטניה, שתומכות באוקראינה באופן משמעותי. המשמעות היא שרוסיה מנסה להרתיע את המערב מלאשר לאוקראינה להשתמש בנשק מערבי לתקיפת שטח רוסי.

תגובות בעולם

התגובות בעולם לא איחרו לבוא. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, גינה את הרטוריקה "הבלתי אחראית" של רוסיה והדגיש כי ברית נאט"ו נשארת ערנית ומוכנה להגן על כל בעלות בריתה. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, כינס דיון חירום עם יועצי הביטחון שלו והבהיר כי "איומים גרעיניים אינם מקובלים בעולם המודרני".

מנהיגי אירופה הביעו דאגה עמוקה מהמצב המתפתח. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, קרא ל"איפוק ואחריות" והזהיר מפני הסלמה שעלולה להוביל למשבר בינלאומי חמור. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הדגיש את מחויבותה של גרמניה לביטחון אירופה ולתמיכה באוקראינה.

ההשלכות האסטרטגיות

מומחים לענייני ביטחון ואסטרטגיה מדגישים כי הדוקטרינה החדשה מערערת את היציבות האסטרטגית שנבנתה בעמל רב מאז סוף המלחמה הקרה. פרופסור אלכס דמיטרייב מהמכון למחקרי ביטחון ברוסיה מסביר: "הורדת הסף לשימוש בנשק גרעיני מגדילה את הסיכון לחישוב מוטעה ולהסלמה בלתי מכוונת."

ד"ר שרה כהן, מומחית ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב, מוסיפה: "אנחנו עדים לשחיקה מדאיגה של הנורמות שהתפתחו סביב הרתעה גרעינית. הדוקטרינה החדשה של רוסיה מסמנת מגמה מסוכנת של הפחתת הסף הפסיכולוגי לשימוש בנשק גרעיני."

ישראל והמזרח התיכון: השלכות אזוריות

גם במזרח התיכון עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות. ישראל, שמנהלת מערכת יחסים מורכבת עם רוסיה, במיוחד על רקע המעורבות הרוסית בסוריה, נמצאת במצב רגיש. גורמים מדיניים בירושלים מעריכים כי הסלמה גלובלית עלולה להשפיע גם על חופש הפעולה הישראלי באזור.

מדינות המפרץ, שמנהלות יחסים כלכליים ואסטרטגיים עם רוסיה, מוצאות את עצמן בעמדה מורכבת בין הרצון לשמר את היחסים עם מוסקבה לבין הלחץ המערבי.

לקראת עתיד לא בטוח

העולם ניצב כעת בפני תקופה של אי-ודאות מוגברת. הדוקטרינה החדשה של רוסיה מציבה אתגרים משמעותיים למערכת הבינלאומית ולמאמצי בקרת הנשק. ההיסטוריה מלמדת כי רטוריקה גרעינית מסוכנת עלולה להוביל להסלמה בלתי מתוכננת, וכעת הקהילה הבינלאומית נדרשת לגלות תבונה ואחריות בתגובתה.

בעוד שהמתיחות ממשיכה לעלות, הדיפלומטיה נותרת הכלי החשוב ביותר למניעת הידרדרות נוספת. האתגר יהיה למצוא את האיזון העדין בין עמידה איתנה מול איומים לבין הימנעות מצעדים שעלולים להחריף את המשבר.

הפוסט פוטין שוב מאיים: הדוקטרינה החדשה שכולם חוששים ממנה הופיע לראשונה ב-Daluang – מגזין תוכן חכם לעולם משתנה.

רקע למאבק האקלימי בבלגיה

בלגיה, כמו מדינות רבות באיחוד האירופי, התחייבה להפחית את פליטות גזי החממה שלה ב-55% עד שנת 2030 (בהשוואה לרמות של 1990) ולהגיע לאיפוס פחמני עד 2050. אולם, לטענת התובעים, המדיניות הנוכחית של הממשלה אינה מספקת כדי לעמוד ביעדים אלה.

לפי נתונים רשמיים, בלגיה מהפיכה ירוקה נמצאת בפיגור משמעותי אחרי יעדי האקלים שלה. בעוד שהמדינה הצהירה על שאיפות גבוהות, בפועל הפחיתה בלגיה רק כ-23% מפליטות גזי החממה שלה מאז 1990, כאשר מדינות שכנות כמו גרמניה והולנד השיגו הפחתות משמעותיות יותר.

מדוע דווקא קשישים מובילים את המאבק?

אחת השאלות המעניינות העולות מהתביעה היא מדוע דווקא אזרחים מבוגרים נמצאים בחזית המאבק. מריה ואן דר הובן, בת 73, אחת ממובילות התביעה, הסבירה בראיון לתקשורת המקומית: "אנחנו חיינו את חיינו בעולם שהשתמש באופן בזבזני במשאבי הטבע. עכשיו זו האחריות שלנו לוודא שהנכדים שלנו יירשו עולם ראוי למחיה."

הקשישים טוענים כי יש להם עמידה מיוחדת בתביעה זו משתי סיבות עיקריות: ראשית, הם פגיעים במיוחד להשפעות שינויי האקלים כמו גלי חום קיצוניים; שנית, יש להם פרספקטיבה היסטורית על השינויים שהתרחשו בסביבה לאורך חייהם הארוכים.

ההשלכות המשפטיות והפוליטיות

התביעה בבלגיה מצטרפת לשורה של תביעות אקלים שהוגשו ברחבי אירופה בשנים האחרונות. בהולנד השכנה, ארגון סביבתי בשם Urgenda זכה בתביעה נגד הממשלה ההולנדית ב-2019, כאשר בית המשפט העליון קבע כי על הממשלה להפחית את פליטות גזי החממה ב-25% עד סוף 2020 (בהשוואה לרמות של 1990).

מומחים משפטיים מעריכים כי התביעה הבלגית עשויה להוות תקדים חשוב בחוק האירופי, שכן היא מעלה שאלות מהותיות לגבי החובות החוקתיות של ממשלות להגן על אזרחיהן מפני איומים סביבתיים עתידיים.

תגובת הממשלה הבלגית

ממשלת בלגיה, מצדה, טוענת כי היא עושה מאמצים משמעותיים להתמודד עם משבר האקלים. שר האקלים הבלגי, ז'אן-פייר דוטרם, הגיב לתביעה באומרו: "אנו מכבדים את זכותם של האזרחים להביע את דעתם ולפנות לערכאות משפטיות, אך חשוב לציין שממשלת בלגיה מחויבת למעבר לכלכלה דלת פחמן והשקיעה מיליארדי אירו בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת בשנים האחרונות."

למרות זאת, דו"חות עצמאיים מצביעים על כך שבלגיה צפויה לפספס את יעדי האקלים שלה לשנת 2030 אם לא תנקוט בצעדים דרסטיים יותר.

האם זוהי המהפכה הירוקה של אירופה?

תביעת הקשישים בבלגיה היא חלק ממגמה רחבה יותר באירופה, שבה אזרחים לוקחים לידיהם את המאבק בשינויי האקלים. מהפגנות ענק של תלמידי בתי ספר בהשראת גרטה תונברג ועד לתביעות משפטיות, האירופאים מראים נכונות גוברת להפעיל לחץ על ממשלותיהם לנקוט בפעולה משמעותית יותר.

פרופ' אנדרה לורנס, מומחה למדיניות אקלים מאוניברסיטת לובן, מציין: "מה שאנו רואים בבלגיה ובמקומות אחרים באירופה הוא אקטיביזם אקלימי בין-דורי מרשים. הקשישים, שלכאורה יש להם פחות לדאוג לגבי העתיד הרחוק, מובילים מאבק למען הדורות הבאים."

בין אם התביעה תצליח ובין אם לאו, ברור כי היא כבר השיגה מטרה חשובה: להעלות את המודעות הציבורית לדחיפות של משבר האקלים ולאחריות הממשלתית להתמודד עמו באופן יעיל ומהיר. ייתכן שזהו הניצוץ שאירופה זקוקה לו כדי להאיץ את המהפכה הירוקה שלה.

הפוסט אלפי קשישים בבלגיה תובעים את המדינה – האם זו המהפכה הירוקה של אירופה? הופיע לראשונה ב-Daluang – מגזין תוכן חכם לעולם משתנה.