בימים האחרונים העולם נמצא שוב במתח גובר לאחר שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, פרסם עדכונים לדוקטרינה הגרעינית של מדינתו. האיומים החדשים מסמנים שינוי מדאיג במדיניות הרוסית ומעוררים חששות כבדים בקרב מנהיגי המערב והקהילה הבינלאומית.
הדוקטרינה החדשה: מה השתנה?
הדוקטרינה הגרעינית החדשה של רוסיה מרחיבה משמעותית את התנאים בהם המדינה שומרת לעצמה את הזכות להשתמש בנשק גרעיני. בעוד שבעבר, המדיניות הרשמית הייתה שימוש בנשק גרעיני רק במקרה של איום קיומי על המדינה, כעת הדוקטרינה המעודכנת מאפשרת שימוש בנשק גרעיני גם במקרה של "תוקפנות קונבנציונלית משמעותית" נגד רוסיה או בעלות בריתה.
אחד החידושים המדאיגים ביותר הוא ההגדרה הרחבה של מה שרוסיה רואה כ"תוקפנות". פוליטיקה של פוטין בשנים האחרונות מאופיינת בהרחבת הגדרות האיום והשימוש בעמימות מכוונת כדי ליצור הרתעה רחבה, וכעת זה מקבל ביטוי רשמי במסמכי המדיניות.
מסר ישיר למערב
בנאום שנשא בשבוע שעבר, פוטין הבהיר כי העדכונים לדוקטרינה הגרעינית מהווים מסר ישיר למדינות המערב התומכות באוקראינה. "כל התקפה על רוסיה בעזרת כוחות של מדינה גרעינית או בשיתוף עם מדינה כזו תיחשב כהתקפה משותפת על רוסיה," הצהיר פוטין בנאומו.
מומחי ביטחון מעריכים כי הצהרה זו מכוונת ישירות לארה"ב ולבריטניה, שתומכות באוקראינה באופן משמעותי. המשמעות היא שרוסיה מנסה להרתיע את המערב מלאשר לאוקראינה להשתמש בנשק מערבי לתקיפת שטח רוסי.
תגובות בעולם
התגובות בעולם לא איחרו לבוא. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, גינה את הרטוריקה "הבלתי אחראית" של רוסיה והדגיש כי ברית נאט"ו נשארת ערנית ומוכנה להגן על כל בעלות בריתה. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, כינס דיון חירום עם יועצי הביטחון שלו והבהיר כי "איומים גרעיניים אינם מקובלים בעולם המודרני".
מנהיגי אירופה הביעו דאגה עמוקה מהמצב המתפתח. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, קרא ל"איפוק ואחריות" והזהיר מפני הסלמה שעלולה להוביל למשבר בינלאומי חמור. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הדגיש את מחויבותה של גרמניה לביטחון אירופה ולתמיכה באוקראינה.
ההשלכות האסטרטגיות
מומחים לענייני ביטחון ואסטרטגיה מדגישים כי הדוקטרינה החדשה מערערת את היציבות האסטרטגית שנבנתה בעמל רב מאז סוף המלחמה הקרה. פרופסור אלכס דמיטרייב מהמכון למחקרי ביטחון ברוסיה מסביר: "הורדת הסף לשימוש בנשק גרעיני מגדילה את הסיכון לחישוב מוטעה ולהסלמה בלתי מכוונת."
ד"ר שרה כהן, מומחית ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב, מוסיפה: "אנחנו עדים לשחיקה מדאיגה של הנורמות שהתפתחו סביב הרתעה גרעינית. הדוקטרינה החדשה של רוסיה מסמנת מגמה מסוכנת של הפחתת הסף הפסיכולוגי לשימוש בנשק גרעיני."
ישראל והמזרח התיכון: השלכות אזוריות
גם במזרח התיכון עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות. ישראל, שמנהלת מערכת יחסים מורכבת עם רוסיה, במיוחד על רקע המעורבות הרוסית בסוריה, נמצאת במצב רגיש. גורמים מדיניים בירושלים מעריכים כי הסלמה גלובלית עלולה להשפיע גם על חופש הפעולה הישראלי באזור.
מדינות המפרץ, שמנהלות יחסים כלכליים ואסטרטגיים עם רוסיה, מוצאות את עצמן בעמדה מורכבת בין הרצון לשמר את היחסים עם מוסקבה לבין הלחץ המערבי.
לקראת עתיד לא בטוח
העולם ניצב כעת בפני תקופה של אי-ודאות מוגברת. הדוקטרינה החדשה של רוסיה מציבה אתגרים משמעותיים למערכת הבינלאומית ולמאמצי בקרת הנשק. ההיסטוריה מלמדת כי רטוריקה גרעינית מסוכנת עלולה להוביל להסלמה בלתי מתוכננת, וכעת הקהילה הבינלאומית נדרשת לגלות תבונה ואחריות בתגובתה.
בעוד שהמתיחות ממשיכה לעלות, הדיפלומטיה נותרת הכלי החשוב ביותר למניעת הידרדרות נוספת. האתגר יהיה למצוא את האיזון העדין בין עמידה איתנה מול איומים לבין הימנעות מצעדים שעלולים להחריף את המשבר.
