אלפי קשישים בבלגיה תובעים את המדינה – האם זו המהפכה הירוקה של אירופה?

בימים אלו, אנו עדים למהלך חסר תקדים בבלגיה: אלפי אזרחים מבוגרים, רובם בני 60 ומעלה, הגישו תביעה משפטית נגד ממשלת בלגיה בטענה כי זו מפרה את חובתה להגן על אזרחיה מפני השלכות משבר האקלים. התביעה, שזכתה לכינוי "תביעת הקשישים למען האקלים", מייצגת מגמה הולכת וגוברת באירופה של מעורבות אזרחית במאבק נגד שינויי האקלים.

רקע למאבק האקלימי בבלגיה

בלגיה, כמו מדינות רבות באיחוד האירופי, התחייבה להפחית את פליטות גזי החממה שלה ב-55% עד שנת 2030 (בהשוואה לרמות של 1990) ולהגיע לאיפוס פחמני עד 2050. אולם, לטענת התובעים, המדיניות הנוכחית של הממשלה אינה מספקת כדי לעמוד ביעדים אלה.

לפי נתונים רשמיים, בלגיה מהפיכה ירוקה נמצאת בפיגור משמעותי אחרי יעדי האקלים שלה. בעוד שהמדינה הצהירה על שאיפות גבוהות, בפועל הפחיתה בלגיה רק כ-23% מפליטות גזי החממה שלה מאז 1990, כאשר מדינות שכנות כמו גרמניה והולנד השיגו הפחתות משמעותיות יותר.

מדוע דווקא קשישים מובילים את המאבק?

אחת השאלות המעניינות העולות מהתביעה היא מדוע דווקא אזרחים מבוגרים נמצאים בחזית המאבק. מריה ואן דר הובן, בת 73, אחת ממובילות התביעה, הסבירה בראיון לתקשורת המקומית: "אנחנו חיינו את חיינו בעולם שהשתמש באופן בזבזני במשאבי הטבע. עכשיו זו האחריות שלנו לוודא שהנכדים שלנו יירשו עולם ראוי למחיה."

הקשישים טוענים כי יש להם עמידה מיוחדת בתביעה זו משתי סיבות עיקריות: ראשית, הם פגיעים במיוחד להשפעות שינויי האקלים כמו גלי חום קיצוניים; שנית, יש להם פרספקטיבה היסטורית על השינויים שהתרחשו בסביבה לאורך חייהם הארוכים.

ההשלכות המשפטיות והפוליטיות

התביעה בבלגיה מצטרפת לשורה של תביעות אקלים שהוגשו ברחבי אירופה בשנים האחרונות. בהולנד השכנה, ארגון סביבתי בשם Urgenda זכה בתביעה נגד הממשלה ההולנדית ב-2019, כאשר בית המשפט העליון קבע כי על הממשלה להפחית את פליטות גזי החממה ב-25% עד סוף 2020 (בהשוואה לרמות של 1990).

מומחים משפטיים מעריכים כי התביעה הבלגית עשויה להוות תקדים חשוב בחוק האירופי, שכן היא מעלה שאלות מהותיות לגבי החובות החוקתיות של ממשלות להגן על אזרחיהן מפני איומים סביבתיים עתידיים.

תגובת הממשלה הבלגית

ממשלת בלגיה, מצדה, טוענת כי היא עושה מאמצים משמעותיים להתמודד עם משבר האקלים. שר האקלים הבלגי, ז'אן-פייר דוטרם, הגיב לתביעה באומרו: "אנו מכבדים את זכותם של האזרחים להביע את דעתם ולפנות לערכאות משפטיות, אך חשוב לציין שממשלת בלגיה מחויבת למעבר לכלכלה דלת פחמן והשקיעה מיליארדי אירו בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת בשנים האחרונות."

למרות זאת, דו"חות עצמאיים מצביעים על כך שבלגיה צפויה לפספס את יעדי האקלים שלה לשנת 2030 אם לא תנקוט בצעדים דרסטיים יותר.

האם זוהי המהפכה הירוקה של אירופה?

תביעת הקשישים בבלגיה היא חלק ממגמה רחבה יותר באירופה, שבה אזרחים לוקחים לידיהם את המאבק בשינויי האקלים. מהפגנות ענק של תלמידי בתי ספר בהשראת גרטה תונברג ועד לתביעות משפטיות, האירופאים מראים נכונות גוברת להפעיל לחץ על ממשלותיהם לנקוט בפעולה משמעותית יותר.

פרופ' אנדרה לורנס, מומחה למדיניות אקלים מאוניברסיטת לובן, מציין: "מה שאנו רואים בבלגיה ובמקומות אחרים באירופה הוא אקטיביזם אקלימי בין-דורי מרשים. הקשישים, שלכאורה יש להם פחות לדאוג לגבי העתיד הרחוק, מובילים מאבק למען הדורות הבאים."

בין אם התביעה תצליח ובין אם לאו, ברור כי היא כבר השיגה מטרה חשובה: להעלות את המודעות הציבורית לדחיפות של משבר האקלים ולאחריות הממשלתית להתמודד עמו באופן יעיל ומהיר. ייתכן שזהו הניצוץ שאירופה זקוקה לו כדי להאיץ את המהפכה הירוקה שלה.